משנה לשנה אני וסביר להניח שגם אתם שומעים את המושג מיינדפולנס יותר ויותר.

פעם היה צריך להסביר מה זה,

היום אפשר כבר להשתמש במושג ללא הסברים מיוחדים.

אם אגיד לכם להיות במיינדפולנס, אתם תבינו למה אני מתכוון,

גם אם אתם לא יודעים להסביר את זה במילים.

התרגום של מיינדפולנס לעברית הוא קשיבות.

(אפשר גם להשתמש במילה נוכחות)

אני מאמין שככל שנביא יותר קשיבות לחיים שלנו,

למפגש שלנו עם עצמנו, למפגש שלנו עם אנשים אחרים ולסביבה שלנו, החיים שלנו יהיו טובים יותר.

חשוב להבין – להיות בקשיבות, להיות במיינדפולנס, לא אומר לעצום עיניים ולהתעלם ממה שמתרחש סביבנו,

אם המציאות כוללת סבל, ואנחנו פוגשים בחיינו ובתודעה שלנו דברים כמו סבל, אי צדק, אכזבה, כעס, עצב, אבל, ורגשות נוספים שבחשיבה לינארית מערבית נתפסים כשליליים,

כשמתרגלים קשיבות ותשומת לב, עדיין נפגוש את כל אלה.

אבל מה שיתחיל להשתנות זה הביקורת העצמית על כך שאנו חווים אותם,

והחופש לתת לזרם המחשבות לזרום ולהשתנות.

חשוב לזכור, כולנו יודעים היטב מה זה להיות במיינדפולנס.

אם נשב בשקט, נשאל את עצמנו כמה שאלות בלב ונתבונן במחשבות, נשים לב לתחושות הגוף, לנשימה.
זה להיות במיינדפולנס.

אין צורך להצליח בשום דבר.

יותר מזה, אפשר להיות במיינדפולנס גם בתנועה.

אם אנחנו אוכלים, מצחצחים שיניים, מתקלחים

באופן אישי בשיעורי צ'יקונג שאני מלמד יש הרבה חלקים ורגעים בשיעור שיש בהם המון קשיבות ונוכחות 

וכמו שאמרנו – זה בדיוק זה.

להיות בקשיבות זה להיות במיינדפולנס. 

בפרק 27 בפודקאסט – פשוט לחיות בריא, אירחנו את סטיבן פולדר

שוחחנו על מיינדספולנס היזכרות וערות

ד"ר סטיבן פולדר– דמות נחשבת ומוכרת בתחום המיינדפולנס בישראל ובעולם.

מומחה בתחום צמחי המרפא,
סופר, ומרצה באוניברסיטאות ובכנסים בינלאומיים רבים.

סטיבן הוא ממובילי התרגול הבודהיסטי בישראל, המייסד והמורה הבכיר של עמותת תובנה.
מכל תורות המדיטציה שהן רבות מאוד, מיינדפולנס זו דרך של פתיחת דלתות- לראות את הדברים כפי שהם לצלול ולהתרכז במה שיש, בכאן ועכשיו, להיות בתודעה רחבה עם בהירות ועומק. ג'ון קאבט זין הנגיש את המדיטציה הבודהיסטית למערב על ידי MBSR- הפחתת סטרס בעזרת מיינדפולנס. שיטת MBSR הובאה למערב כתוצאה מרמות מתח גבוהות, חומריות, חוסר ברוחניות, מחלות, ריקנות ואיבוד משמעות.

המילה מיינדפולנס בפאלי היא 'סאטי' שפרושה היזכרות, ערות וערנות. להיות ער, נוכח ואינטימי עם רגעי החיים. הכלים להביא ערות, נוכחות והיזכרות הם:

מה זה מיינדפולנס?

1. יציבות ואמון- מקום בו אנחנו יכולים להרגיש בטוחים ושלווים. במדיטציה אנחנו מתחברים יותר לנשימה להרגשת האדמה מתחתינו, האוויר על הפנים, הטבע מסביב, המחשבות שלנו. כאשר אנו באינטימיות עם אמיתות החיים שם נמצא יציבות ואמון. 

2. הקשבה מתוך אנרגיה מכוונת- מה קורה עכשיו בגוף שלי? כאשר אנו קשובים ניתן לפתור קונפליקטים ביתר קלות בינינו לבין עצמנו ולבין אחרים. לשבת למדיטציה ולהביא אנרגיה של נוכחות ושל סקרנות.

3. שקט- איסוף ו"חזרה הביתה", מנוחה, שלווה נשימה תוך כדי תשומת לב לתחושות הגוף והמחשבות.

4. חוכמה- דרך החוכמה/ הידיעה ומבט עמוק אנו מגלים שהשדים שלנו חולפים ושהכל עראי וחולף ומבינים את עוצמת הנוכחות ברגע.

5. אהבת עצמי והאחר- גם כאלו שאנו לא מכירים. אנחנו צריכים לפגוש את עצמנו על מנת לאהוב את עצמנו. לפגוש את הטבע על מנת לאהוב את הטבע. מיינדפולנס מזמין אותנו לאהוב ולרכוש כבוד לעצמנו, לאחרים ולטבע. זהו כלי המאפשר לנו להבין את האדם שבתוכנו ומולנו, כמו כן לחמול, להקשיב ופשוט להיות.

מיינדפולנס מכוון לאהבת העצמי על ידי ראייה נכונה ועמוקה- "אני יקר ערך, אני אדם גדול, אני אוהב את עצמי, אני מחבק את עצמי כי אני שווה לעצמי הרבה."

בזמן תרגול מעצם הקירבה לעצמנו, לנשימה, לגוף, לתחושות ולמחשבות אנו מפתחים זרם תודעה שלא מתאפשר לנו בחיי היומיום ובזכות החזרה הזו- "הביתה" ניתן להרגיש מאושרים ושלווים יותר.

סטיבן פולדר מעביר סדנאות מיינדפולנס לגיל השלישי שלרוב המטענים של חיים שלמים הם כבדים. הוא מכוון אותם לפתוח את התודעה על ידי הקשבה למשל: לציוץ הציפורים, לטעם הקפה, האוויר שעל פניהם, להרגיש את האוויר נכנס ויוצא. הוא שואל אותם: "האם הנשימה היא של אדם זקן?" התשובה היא לא! נשימה היא נשימה והיא העוגן שלנו בתרגול- "החזרה הביתה".

מעצם התרגול ואפילו רק לעשר דקות אנחנו מתרגלים את התודעה להיות בתשומת לב, להיות נוכחים וערים. בחי היומיום אנחנו שוכחים לעצור, התרגול מאפשר לנו את ההיזכרות של הנוכחות והערות, של תשומת הלב לעצמנו ברמה העמוקה.

תרגול מיינדפולנס יכול להתבצע בהליכה, בריקוד כל עוד נעשה עם נוכחות ומודעות. למשל, כאשר אנו הולכים בטבע קודם כל נעמוד, ניקח שתי נשימות עמוקות על מנת להביא לריכוז. נתחיל ללכת לאט ובמקום להיות בטייס אוטומטי נקשיב לקולות הטבע, לצבעי הטבע, לקול הפסיעות שלנו, איך זה מרגיש לדרוך על האדמה, איך מרגישה הרוח על פנינו, איך מרגיש המגע עם הטבע (לגעת בצמחים, באדמה). נשים לב למחשבות שלנו. לא לחשוב על יעד אלא על הכאן ועכשיו להסתכל בעניין ובסקרנות סביבינו.

מחקים מראים כי מדיטציה מחזקת את מערכת החיסון, משפיע על יצירת נוגדנים ותאי דם לבנים, מורידה את הפרשת הקורטיזול (הפרשת יתר נגרמת מסטרס) ומשפרת את תפקוד המערכת האנדוקרינית בכלל.

הסטרס בחיי היומיום מכווץ את כלי הדם והאיברים. כאשר אנו יושבים למדיטציה אנחנו מאפשרים את ההתרחבות, את הפתיחה ומכאן להרמוניה בגוף.

כאשר סטיבן פולדר נשאל 'מהו אושר עבורו?'

תשובתו הייתה: 'כל שנייה בחיי. עצם הנוכחות של הרגע הזה, הערות מעורר בי אושר. גם כשיש בי כאב, זה לא גונב לי את האושר. הכל שאלה של גישה. כיצד אנו מתבוננים.'

להאזנה של הפרק בSpotify :