עד לא מזמן, בני האדם חיו במגע ישיר של עור חשוף עם האדמה. החיים המודרניים הרחיקו אותנו מחיבור זה.
לפני השטח של כדור הארץ יש מטען חשמלי שלילי שמתוחזק ע"י מעגל חשמלי גלובלי הנוצר בעיקר ע"י אלפי מכות ברק יומיומיות. אלקטרונים מהברקים נכנסים לפני השטח של הכדור והופכים אותו לנקודת יחוס חשמלית עם פוטנציאל חשמלי.
לאדם הנמצא במגע עור ישיר עם פני שטח הכדור יש את אותו הפוטנציאל החשמלי של הכדור. (חיבור זה אפשר גם להשיג בעזרת מצעים מוליכים, מזרנים, רצועות או פאטצ'ים עם אלקטרודות המחוברות לקרקע). כאשר אנו מופרדים מהאדמה שבחוץ, הגוף שלנו מתאזן עם הסביבה החשמלית החיובית. בנוסף, במצב זה, הגוף שלנו מתחיל לצרוך אנרגיה חשמלית משדות אלקטרו מגנטיים סובבים כמו למשל ממוצרי חשמל. מצב לא מקורקע זה עלול לפגום בתפקוד הטבעי של הגוף.
באתר שלי רשמתי על מחקר שבדק את היכולת של התקרקעות להפחית מצבי דלקת מוזמנים – בלחיצה כאן לקרוא. יש כמובן גם
קישור למחקר.
:כאן אני אקצר, ואציג ישר את המסקנות:
המחקר לא הראה הבדל בהפחתת עוצמת הכאב (כן היה הפחתה של משך הזמן שכאב), אך כן הוכיח שהארקה לאחר התכווצויות חריגות גרמה לתוצאות שונות בין הקבוצות.
לקבוצה המקורקעת, בחלק מימי המחקר- היו יותר נויטרופילים וטסיות באופן משמעותי. החשיבות המעשית לגבי נויטרופילים בהקשר זה היא שיש להם תפקיד חשוב בתגובה דלקתית ואנטי דלקתית. עליה בטסיות גם כן חשובה, בגלל שהן בעלות תפקיד חשוב בתגובה חיסונית דלקתית.
לקבוצת הבקרה הייתה רמה גבוהה משמעותית של ck לעומת קבוצת הניסוי- שלא הראתה עליה בck כלל. זוהי תוצאה חשובה כי ck בד"כ עולה משמעותית בהתכווצויות חריגות. הארקה תרמה לאיבוד ck מתאי השרירים הפגועים, מה שמעיד על אפקט מרפא
מהזוית שאני מסתכל על זה – אם המחקר היה נמשך במשך זמן ממושך יום אחר יום – ההבדל היה הופך להיות ברור יותר באופן משמעותי.
פעולה שחוזרת על עצמה שוב ושוב עלולה להוביל לדלקת.
זה יכול להיות עבודה פיזית, עבודה במשרד עם עכבר או מקלדת, וגם מטפלים – טכניקות חוזרות של שימוש במגע יכול להוביל לדלקת במפרק האגודל, ובכלל – כל עבודה יש לה בד"כ את החוליה החלשה שלה.
אז לא משנה במה אתם עוסקים – חיבור לאדמה יכול לעשות לכם טוב, לשפר את יכולת הגוף להשתקם ממצבי דלקת, ובכלל לעזור לגוף לתפקד טוב יותר.
איך לעשות את זה?
בגדול 2 דרכים –
דרך אחת פשוט להיות הרבה בחוץ עם רגליים יחפות על אדמה.
אם זה חלק משגרת חייכם, אני מאמין ש30 דקות ביום + כמה שעות בסופש יעשו את העבודה.
הדרך השניה אפשרית לכל אחד – גם אם אתם גרים ועובדים על גורד שחקים:
שימוש במוצרי התקרקעות
ישנם מספר מוצרים שיכולים לעזור.
אני אישית משתמש בשטיח שמחובר להארקה ושאני על המחשב, הרגליים שלי עליו.
בחורף למען האמת, פחות.
אני שם עליו רגליים, אבל רוב הזמן עם גרביים, ועוד עבות אז זה די מבודד.
חורף הבא אני אולי אקנה נעליים מוליכות ואז גם הפינה הזאת תהיה סגורה (:
בכל אופן יש עוד מוצרים שיכולים לעזור –
הכי יעיל ממה שאני מכיר זה סדין למיטה – כי אז אתם מקבלים כמות גדולה של שעות של חיבור לאדמה – באופן יומיומי.
מטופלות שלי שניסו את זה דיווחו על שיפור בשינה.
אם מעניין אתכם מוצרים שמחברים לאדמה, מוזמנים ללחוץ כאן.
ברכת בריאות, וצאו אל הטבע.