התמכרות לסלולר
הזמן שאנחנו מביטים במסכים הולך וגודל כל שנה – מבחינת האופן שזה גודל אפשר להגיד שזה כמו מגפה.
זה נושא שקצת קשה לכתוב עליו.
למה?
כי גם אני לפעמים מתנהג קצת כמכור
למעשה כמעט כל מי שמחזיק סמארטפון הוא קצת מכור.
יש כאלה שמודעים לזה, אבל הרוב הגדול, לפחות ממה שאני רואה – לא.
טלפון חכם – נותן לנו נוחות, גישה לידע רחב, ומשרת אותנו בהמון תחומים – חברתית, עבודה, פנאי, ועוד.
אז למה בעצם זה בעיה?
ולמה לקרוא לזה התמכרות?
אז ככה:
התמכרות קשורה למערכת מסלולים עצביים במוח, אשר יוצרת תחושת עונג, בתגובה לגירויים חיצונים, ובעיני המוח שלנו זה נחשב לדבר רצוי וחיובי.
נקרא לזה: מערכת החיזוק במוח (באמת ככה קוראים לזה (
ההפעלה של המערכת הזאת, מהווה סוג של למידה, שבעקבותיה אנחנו חוזרים על התנהגויות שונות שמעוררות אותה.
אחד השחקנים הראשים במערכת הזאת, עליו אני רוצה להרחיב, נקרא דופמין.
דופמין, הוא מוליך עצבי במוח.
יש לכל אדם כמעט מיליון תאי עצב המכילים דופמין, ויש לו תפקיד מרכזי בתפקודים קוגנטיביים, בפעילות של זיכרון פעולות, תנועה, קשב, חשיבה, ובקיצור הבנתם – יש לו נוכחות משמעותית.
אז במילים יותר פשוטות – דופמין קשור להנאה וגם קשור להתמכרות
נחזור שוב לסלולר:
כבר הרבה זמן, זה דבר מוכח וידוע:
התקשרות או שימוש בטלפון שלנו, בין עם זה מדיה חברתית, או גם אם מדובר בשימוש בסיסי ביותר של שיחות והודעות – כל אלו משחררים במוח את ההורמון דופמין.
פעם היה קל יותר להרגיש את זה (שהשימוש היה פחות תכוף) – שמקבלים הודעה, יש מעט תחושה טובה. היום כדאי לדעת – גם אם אתם לא מרגישים טוב יותר (או טוענים שאתם לא) כאשר הטלפון שלכם מצלצל, שאתם מקבלים הודעה, לייק, שיתוף וכו' – המוח שלכם מפריש דופמין. וכך ממש כמו מכורים, המוח שלנו מעודד אותנו להמשיך ולחזור על הפעולה.
אותו דופמין זה גם מה שגורם לתחושה טובה – ששותים, שמעשנים, שמהמרים ועוד.
אז ברור שזה מאוד ממכר.
חשוב לי להדגיש – אני מאמין שיש לטלפונים החכמים והמדיה החברתית יתרונות עצומים, אני נהנה מהם בעצמי (:
אבל מילת המפתח – היא איזון.
התמכרות היא מילה שמתארת מצב – להרבה אנשים קשה להתחבר לרעיון של המילה הזאת, ולכן יתנערו מכך, אך מה שיותר חשוב לדעת שמצב של חוסר איזון יכול להוביל או להיות חלק מהמנגנון שמוביל להרבה מאוד בעיות:
בדרכים שונות, זה יכול להוביל לדיכאון ומאוד ברור שזה מגביר סטרס – ומכאן למעשה יכול להיות קשר לחלק נרחב מכל המחלות והבעיות. אם לא כאחד הגורמים, אז כטריגר – כמשהו שמהווה חלק מהמנגנון שמחמיר את הבעיה – אדגיש ואכתוב – זה יכול להיות כל בעיה, מקטנה עד גדולה.
הסיבה שבחרתי לרשום את זה, היא שאני רואה את זה בקליניקה שלי – אחוז גבוה מהאנשים לא משתיק את הטלפון בזמן טיפול, חלק גדול כן משתיק, אבל באופן אבסורדי – המצב של המושתק מוגדר אצלם כרטט.
ואז נוצרת הסיטואציה הבאה – הם שוכבים על המיטה, רגועים יותר מאשר הם נכנסו, ואז יש רטט או צליל, שבאופן מאוד ברור יוצר אצלם תחושה של אי שקט ו/או תחושת חוסר נוחות – בקיצור, זה מלחיץ – זה יוצר סטרס שממש מורגש על הגוף.
ממה שאני ראיתי, המצב הכי גרוע אצל נערות צעירות, ואצל נשים בגיל 50+
חלקן בכוונה לא שמים על שקט כי אולי מישהו צריך אותן דחוף. הרבה פעמים הלחץ הזה הוא באופן מאוד ברור חלק מהבעיה שלהן או לפחות הוא מרגיש כמשהו נוסף שמגביר סטרס בחיים – ומפריע לתהליכי ריפוי בגוף להתרחש – מה שמנציח את הבעיה שהן מגיעות איתה לקליניקה.
לא תמיד יעזור אם אני אגיד משהו – אולי יעזור קצת, אבל זה תהליך.
בעולם המצומצם שאני רואה, אני יכול להגיד ברור –
מנהלים יודעים להתנתק יותר טוב מהעובדים שלהם.
אמאות יודעות להתנתק יותר טוב מהאמאות שלהן. כלומר סבתא מודרנית, היא לרוב בהרבה יותר חוסר איזון בשימוש בסמארטפון מהילדה שלה.
גם זה קצת אבסורד – כיוון שהן מדור שהרוב הגדול של חייהן היה ללא הטכנולוגיה הזאת – אולי זה מה שהופך את ההתמכרות ליותר קשה ועיוורת.
כמו שרשמתי בהתחלה, גם אני סוג של מכור.
יש הרבה דרכים להפחית שימוש – גם לי יש מה לשפר…
אני אשתף בדברים שאני עושה ושאני ממליץ לכל אחד לעשות:
1. לסגור את הסאונד להודעות טקסט ווטצפ + סגירת התראות של ווטצפ.
2. לא להטעין טלפון ליד המיטה
3. לשים בלילה את הטלפון על מצב טיסה (כדאי בכלל לא להסתכל על מסכים בלילה, אם אתם לפעמים רוצים להאזין למשהו, או אם אתם מכורים קשים (: שצריכים להישאר מחוברים גם במיטה – אז אפשר להדליק את הWIFI. הקרינה במצב הזה פחותה בצורה משמעותית מאשר טלפון דלוק.
*על קרינה לא דיברתי – אבל לכולם ברור שהיא מסביבנו. את רוב ההשלכות אנחנו עוד לא יודעים.
4. לא לשים טלפון בכיס, ואם כן – אז בכיס האחורי. בעיקר לגברים שמתכננים להביא ילדים – לא כדאי לשים טלפון מקדימה. אם אתם הורים לבני נוער – תתעקשו על זה.
5. לסגור התראות (נוטיפיקציות) – כמעט כל ההתראות סגורות אצלי – לא מייל, לא ווטצפ, לא אפליקציה חדשה שהורדתי, ולא שום דבר, חוץ מהתראה שזיכרון הטלפון מלא וכדומה
6. לא להשתמש בטלפון באזורים בלי קליטה – כמו מעלית/מקלט – כמות הקרינה גבוהה משמעותית
7. לא לשחק בסמארטפון (בטיסות אני משחק שח, חוץ מזה מקפיד שלא יהיו משחקים על המכשיר)
8. בימים שאתם מרגישים שאתם כבר התעסקתם בנייד יותר ממה שהייתם רוצים, תניחו אותו עם המסך כלפי מטה. לא יקרה כלום אם יחכו לכם הרבה הודעות ווטצפ, מבטיח שזה אפילו יחסוך לכם זמן.
תגובה אחת בנושא “התמכרות לשימוש בטלפון חכם”