איך נהיית מטפל?
איך הפכת למטפל?
מה הוביל אותך להיות מטפל?

אלו שאלות שאני שומע המון, בעיקר ממטופלים בקליניקה, אבל גם במפגשים עם אנשים חדשים, עולה השאלה בסגנונונות שונים.

ומה התשובה?

האמת, תלוי מתי ואיפה תשאלו.

בזמנים ובסיטואציות שונות עולות בי תשובות אחרות.

כאן בפוסט אני רוצה לשתף בכיוון הפוך – לא מהתחלה אלה מתוך הדרך.

אהבה גדולה לצמחים ולצמחי מרפא בפרט.

יום אחד אני ואשתי (שאז הייתה חברה שלי) עשינו טיול בגן הנדיב. מי שהיה שם, יכול לדמיין כמה יפה, ירוק ופורח המקום. בשלב מסויים ראינו בלייב בחור צעיר כורע ברך ומציע נישואין. אנחנו הלכנו והחזקנו ידיים, הייתה הרבה התרגשות באוויר, ואז הגענו לאזור של צמחי התבלין, וממש עפתי מהריחות ומהחוויה שאפשר לגעת לראות להריח לטעום – ממש להפעיל את כל החושים. ואז אמרתי לדנית – אני חושב שאהבה הגדולה שלי היא לצמחי מרפא.

דנית שעדיין הייתה באווירה של הצעת הנישואין, נעלבה ולי לקח קצת זמן להבין למה. 

ברפואה סינית היה משהו שנראה לי מיוחד וקצת מסתורי (מריאדינים, נק', צ'י). בנוסף זה גם נראה לי מסלול לימודים רציני – 4 שנים (הזדמנות טובה לציין שרפואה סינית כדאי ללמוד רק במקום מוכר, כתבתי על זה בעבר פוסט – איפה ללמוד רפואה סינית). בהמשך הדרך 4 השנים היו בשבילי רק התחלה ואני רואה בעצמי כסטודנט נצחי וכל שנה לומד עוד. כבר מעל 20 שנה!

עולם הרפואה והפילוסופיה הסינית קסם לי, בשנה הרביעית טסטי להתמחות בבית חולים בסין, זוהי הייתה עבורי חוויה מכוננת. זה דבר מדהים לראות איך בתוך מוסד ענקי – ממש בית חולים שבו מתבצעים טיפולים בכל כך הרבה בעיות ומחלות וזאת בעיקר בעזרת שימוש בשיטת ריפוי עתיקה – רפואה סינית.

לטפל באחרים כחלק מהדרך לטפל בעצמי.

כמרצה לרפואה סינית וכחבר בקהילה של מטפלים, אני יודע שמטפלים רבים הגיעו לתחום הטיפול מתוך כאב או חולי שהם התמודדו או מתמודדים איתו.

הסיפור הכי נפוץ אבל שתמיד מיוחד לשמוע את זה, זה מטפל שסבל מבעיה והרפואה סינית או בכלל שיטת טיפול כלשהי מתוך עולם הרפואה המשלימה עזרה לו, ודרך זה הוא התחבר אליה והפך למטפל בעצמו.
אני נחשפתי לעולם הטיפול עוד לפני שהכרתי את הבעיות שמלוות את חיי.
אבל אין ספק שהמפגש עם בעיות בריאות היה טריגר נוסף שהכווין אותי במסע הזה.

התחילו לי כאבי גב במהלך השירות הצבאי.
לאחר שהתייאשתי מהטיפול הרפואי של הצבא ומטיפול רפואי קונבנציונלי בכלל, היה ברור לי שאני צריך לצאת לדרך של ריפוי עצמי. וכבר אז חשבתי שאם אני כבר יוצא לדרך כזאת ותהיה לי יכולת לעזור לעצמי, היה ברור לי שארצה להשתמש ביכולת הזאת ולעזור גם לאחרים שסובלים.

אני זוכר עוד בתקופת הצבא, מלפני שירד לי האסימון וההחלטה שזה מה שאני רוצה, בפעמים שכאב לי הגב או שסבלתי מבעיה כזאת או אחרת, 

הייתה מבקרת בראש המחשבה שאם אני אדע לעזור לאחרים שסובלים אז זה שווה את הכול.

עולם הריפוי, הרפואה הטבעית והרוחניות.

בחלק מהחופשות בצבא הייתי נוסע לפסטיבלים, וכחלק מהתוכן שלהם הייתי לומד על ריפוי טיבעי. התחלתי לקרוא המון ספרים על רפואה אלטרנטיבית, על רוחניות, על צמחי מרפא, על מדיטציות וגם הייתי קורא ולוקח איתי לצבא מגזינים שונים בנושא.

עם סיום הצבא התחלתי ללמוד קבלה במרכז לקבלה והתחברתי מאוד לעולם הזה. אחד הספרים שהאיר את עיני וחיבר לי דברים הוא "הנבואה השמיימית" ובמרכז לקבלה המסע והעולם שהספר פתח לי, פתאום קיבל תוקף אפשרי.

הייתי מתרגל מדיטציות באופן יומיומי, התחלתי עם עצמי בהעמקה בהבנה על מושג הנשמה, על ייעוד ועל עולם הרוח.
כמה חשוב להתחבר או לפחות לנסות כמה שיותר להיות בנתינה לאנשים שסביבי, עבודה על האגו שלי, לזהות דפוסי התנהגות ולשחרר אותם. זאת זכורה לי כתקופה מאוד רוחנית בחיי, ועד היום חלק מהאישיות שלי והאמונות שלי מבוססות על עקרונות שניסיתי והתאמצתי לחיות לפיהם.

בתקופה הזאת התחביבים שלי קיבלו SWITCH ענק – דברים שלא מקדמים אותי מבחינה רוחנית כבר לא התאימו לי.
בשלב מסויים אחרי הצבא החלטתי לצאת לטיול (:

במהלך הטיול התחלתי לחשוב על מקצוע לחיים, היה ברור לי שזה הולך להיות בתחום הרפואה המשלימה, מהדברים שקראתי רפואה סינית נראתה לי כל כך מעניינת והיא כללה גם שימוש בצמחי מרפא שכל כך עניינו אותי ובתקופת הצבא נהפכו לחלק מעולמי.

תחילת הדרך כמטפל – קורס רייקי

כיום יש לי עשרות תעודות, את חלקן אני כלל לא זוכר.

את תעודת המטפל הראשונה שקיבלתי לעולם לא אשכח.

עוד לפני הצבא,

בתקופת התיכון אמא שלי הציעה לי להירשם לקורס רייקי.

הקורס הפגיש אותי בצורה מאוד עמוקה עם עולם האנרגיות.

עם הידיעה שהרגשות שלנו משפיעות על האנרגיה שלנו.

למדתי לראות הילות של אנשים.

חוויתי איך רגש ומחשבה משפיעים על ההילה ועל השדה האנרגטי שלנו.

למדתי איך להפוך את עצמי לצינור שמעביר אנרגיה אל גוף אחר.

וגם שיש לי את היכולת לרפא את עצמי.

תודה אמא (: זה היה רעיון מעולה!

כאשר למדתי רייקי כל מיני מחשבות ואמונות שהיו בתוכי קיבלו לגיטימציה, יכולתי להתחיל להיפתח לעולם חדש. הייתי עושה הרבה טיפולים לעצמי. מדי פעם לקרובים אלי, ולעתים רחוקות לאנשים אחרים.
הרגשתי מחובר מאוד לעצמי ולעולם מסביבי כשעשיתי טיפולי רייקי,
וגם התגובות היו ממש טובות, אך בכל זאת זה היה על אש קטנה.
לא החשבתי את עצמי כמטפל.

אמא מטפלת באמנות

אין ספק שלאמא שלי יש השפעה על הדרך שלי.
אבל האמת, ההבנה של ההשפעה הזאת הגיעה בעיקר מתוך שיחות עם אנשים.
כשאנשים שואלים מה אמא שלי עושה ואני מספר שהיא אמנית ומטפלת באומנות (והיוצרת של קלפי דרך היד), זה מרגיש להם מאוד ברור שאני מטפל.
והם רואים בזה קשר מובהק יותר ממה שאני רואה.
אני חושב שבני אדם אוהבים להרגיש שהם טווים ויוצרים את המציאות שלהם, ושהבחירות שלהם מיוחדות עבורן.
אז בתור בן אדם, בסיפור שלי היו כל מיני צמתים שהשפיעו.
וזה ברור, גם אם לא במודע, אמא תמיד ברקע. היא חלק ממי שאני.

ילד שמדמיין הרבה

החיבור לעולם הרוחניות תמיד היה אצלי בחיים ברמה כזאת או אחרת, עוד בתור ילד קטן הייתי מדמיין המון דברים על אנרגיות:

הייתי מדמיין ומשתעשע ברעיון שאני יכול לייצר כדור או קוביה של אנרגיה שיכולה להעניק, לתת וליצור כל דבר שארצה או אחשוב עליו.

הייתי מאוד מחובר לטבע כילד, רוב הזמן יחף, ולא רק בדשא אפילו בשדות ובאזורים עם קוצים.

הייתי מסתכל על השמש גם בצהרים ומדמיין שהיא מטעינה אותי באנרגיה

גם היום כשכבר חציתי את ה40, מדי פעם שאני עושה סאן-גייזינג אני נזכר באותו ילד שיושב באוטובוס ליד החלון ופשוט בוהה בשמש ונמצא בעולם משלו.

כמובן שהילד הזה הוא אני.

מחשבות על אינטואיציה

הבחירה להיות מטפל ברפואה סינית, לא הייתה בעקבות אירוע יחיד, אלא צירוף של אירועים, מקרים ומחשבות, ששזורים בסיפור חיי.

אבל אם לדייק מה הוביל אותי למילה אחת –  אינטואיציה.

אני מאפשר לאינטואיציה שלי להוביל אותי, והיא נוכחת גם ביום-יום בקליניקה בכל טיפול,
בבחירה ללכת בדרך של להיות מטפל ולעזור לאנשים.
וגם בדברים שאני יוצר כמו הבלוג הזה ומיזמים שונים שיזמתי.