על החיבור שלי לעולם הרוח והריפוי ועל הדרך שעברתי או: איך הגעתי להיות מטפל ברפואה סינית?

איך הגעתי להיות מטפל ברפואה סינית?

זאת שאלה שרוב האנשים שאני מטפל בהם שואלים במהלך הטיפולים. גם מחוץ לחדר הטיפולים, במפגש עם אנשים ומכרים חדשים עולה לעתים תכופות השאלה.
מה שמעניין זה שאני שם לב שהתשובה שאני משיב, משתנה בהתאם לתקופה שאני חווה, וגם לקשר שלי עם השואל, כך שיכול להיות אפילו שבאותו יום אני אשיב תשובות לא זהות על אותה שאלה.
חשבתי לנצל את ההזדמנות להסביר לאחרים וגם לעצמי בהרחבה איך הגעתי להיות מטפל ברפואה סינית, ומה דוחף אותי כל הזמן ללמוד עוד ועוד.

החיבור לעולם הרוחניות תמיד היה אצלי בחיים ברמה כזאת או אחרת, עוד בתור ילד קטן הייתי מדמיין המון דברים על אנרגיות:

• הייתי מדמיין ומשתעשע ברעיון שאני יכול לייצר כדור או קוביה של אנרגיה שיכולה להעניק, לתת וליצור כל דבר שארצה או אחשוב עליו.
• הייתי מסתכל על השמש גם בצהרים ומדמיין שהיא מטעינה אותי באנרגיה

אני חושב שבמבט מבחוץ הייתי ילד קצת מוזר. אבל תמיד הייתי או לפחות רציתי להיות חברותי. היה לי חשוב "להיות בעניינים" ולהשתלב מבחינה חברתית, והרצון הזה יצר אצלי מחשבה שאם צוחקים עלי או מעירים לי על משהו זה סימן שמה שאני עושה זה לא טוב/מוזר" ועוד כל מיני אמונות.

נחזור אל הדרך לעולם הרוחניות: מתי באופן מוחשי זה התחיל – מהתקופה שהייתי בתיכון ואמא שלי הציעה לי והזמינה אותי ללמוד קורס רייקי.
תודה אמא (: זה היה רעיון מעולה!

כאשר למדתי רייקי כל מיני מחשבות ואמונות שהיו בתוכי קיבלו לגיטימציה, יכולתי להתחיל להיפתח לעולם חדש. אבל בגלל מערכת האמונות שהייתה לי זה היה על אש קטנה מאוד. למרות שאהבתי את זה והרגשתי מחובר בזמן שעשיתי רייקי, עדיין הייתה לי אמונה שזה לא דבר מקובל לעשות ברבים, ורוב הזמן נמנעתי מלהציע בסיטואציות חברתיות (בפעמים שכן הצעתי הפידבקים היו ממש טובים)
דבר נוסף שהשפיע עלי בבחירה להיות מטפל היא כאב גב. התחילו לי כאבי גב במהלך השירות הצבאי, שלאחר שהתייאשתי מהטיפול הרפואי של הצבא ומטיפול רפואי קונבנציונלי בכלל, היה ברור לי שאני צריך לצאת לדרך של ריפוי עצמי. וכבר אז חשבתי שאם אני כבר יוצא לדרך כזאת ותהיה לי יכולת לעזור לעצמי, היה ברור לי שארצה להשתמש ביכולת הזאת ולעזור גם לאחרים שסובלים.
בחלק מהחופשות בצבא הייתי נוסע לפסטיבלים, עברתי מחדש כמה פעמים רייקי 2, התחלתי לקרוא המון ספרים על רפואה אלטרנטיבית, על רוחניות, על צמחי מרפא, על מדיטציות וגם הייתי קורא ולוקח איתי לצבא מגזינים שונים בנושא.
עם סיום הצבא התחלתי ללמוד קבלה במרכז לקבלה והתחברתי מאוד לעולם הזה. אחד הספרים שהאיר את עיני וחיבר לי דברים הוא "הנבואה השמיימית" ובמרכז לקבלה המסע והעולם שהספר פתח לי, פתאום קיבל תוקף אפשרי.
הייתי מתרגל מדיטציות באופן יומיומי, התחלתי עם עצמי בהעמקה בהבנה על מה זה נשמה, על גילגולי נשמות, על להתחבר או לפחות לנסות כמה שיותר להיות בנתינה לאנשים שסביבי, עבודה על האגו שלי, לזהות דפוסי התנהגות ולשחרר אותם. זאת זכורה לי כתקופה מאוד רוחנית בחיי, ועד היום חלק מהאישיות שלי והאמונות שלי מבוססות על עקרונות שניסיתי והתאמצתי לחיות לפיהם.
בתקופה הזאת התחביבים שלי קיבלו SWITCH ענק – דברים שלא מקדמים אותי מבחינה רוחנית כבר לא התאימו לי. הפסקתי לצאת למסיבות, לא יכולתי לשבת הרבה זמן עם חלק מחברי, שהשיח סביבם לא תרם לי. האמת, זה היה נראה לי הדדי כיוון שיצא שאמרו לי שפחות כיף איתי.
כאשר אמרו לי את זה ההשפעה הייתה חזקה, החלטתי שאני צריך לעשות דברים שעושים אותי מאושר, החלטתי לצאת לטיול (:
במהלך הטיול התחלתי לחשוב על מקצוע לחיים, היה ברור לי שזה הולך להיות בתחום הרפואה המשלימה, מהדברים שקראתי רפואה סינית נראתה לי כל כך מעניינת והיא כללה גם שימוש בצמחי מרפא שכל כך עניינו אותי ובתקופת הצבא נהפכו לחלק מעולמי.
ברפואה סינית היה משהו שנראה לי מיוחד וקצת מסתורי (מריאדינים, נק', צ'י). בנוסף זה גם נראה לי מסלול לימודים רציני – 4 שנים. בהמשך הדרך 4 השנים היו בשבילי רק התחלה ואני כל הזמן לומד עוד ועוד (:
זאת הייתה בחירה מצויינת!!!
הוקסמתי מהעולם הזה, בשנה הרביעית נסעתי להתמחות בבית חולים בסין, זוהי הייתה עבורי חוויה מכוננת. זה דבר מדהים לראות איך בתוך מוסד ענקי – ממש בית חולים שבו מתבצעים טיפולים בכל כך הרבה בעיות ומחלות וזאת בעיקר בעזרת שימוש בשיטת ריפוי עתיקה – רפואה סינית.

עם סיום לימודי, לא הפסקתי ללמוד. אני לומד כל הזמן, ממורים, ממטפלים אחרים, מהמטופלים שלי, מספרים ומהאינטרנט. במקביל גם מהשנה הראשונה שלי כמטפל התחלתי להיות אסיסטנט במכללה ואחריי 5 שנים התחלתי גם ללמד ולהרצות במכללה. (מכללת רידמן שאני גאה להיות חלק ולמעשה אני שם ברצף כבר יותר מעשור)

אחריי סיום הלימודים (ואחרי חתונה וירח דבש (: ) התחלתי לטפל בהתחלה בעיקר בחברים וקרובים ולאט לאט  (מאוד לאט) המעגלים התרחבו. אחריי קצת יותר משנה החלטתי להקים קליניקה. בחרתי לפתוח את הקליניקה באריאל למרות שהיו לי 0 לקוחות. זהו צעד לא שגרתי בעולם המטפלים, והצעד הזה זרק אותי חזק מאוד וללא הכנה לעולם של מה זה לנהל עסק. על התהליך הזה אכתוב בפעם אחרת. אספר רק שכבר מההתחלה היו לי הצלחות, נהניתי מהפניות, המלצות, לקוחות חוזרים ולקוחות קבועים, אבל רק השנה אחריי כמעט 6  שנים של עשייה סביב בניית קליניקה, אני מרגיש שאני יכול להתעסק הרבה פחות בשיווק וניהול. לעבוד פחות שעות (הייתי ועדיין מסיים לפעמים ב22:00), ולנצל את הזמן הפנוי (או הלא באמת פנוי) לדברים אחרים ומגוונים מאוד. אספר בהזדמנות J