החלטתי לכתוב בלוג (:
כבר המון שנים שאני מתכנן, אפילו התחלתי בעבר וכתבתי בלוג עם פוסט אחד על החוויה שלי בסין. לא המשכתי לכתוב אח"כ, אולי שכחתי למה בכלל רציתי לכתוב…
בתקופה האחרונה התחיל לעלות בי הרעיון מחדש. אני רוצה לשתף בסיפורים על החיים שלי, וסיפורים על נושאים מעניינים שאני פוגש, או דברים מיוחדים שאני חווה.
יש לי כל מיני מחשבות על איך אני מתכנן לפתח את הבלוג, אבל במקום לחשוב על זה הרבה החלטתי פשוט לכתוב. עוד לפני שאני כותב בגוגל: איך לכתוב בלוג, עוד לפני שאני מתחיל לחקור את הנושא וללמוד מהנחיות של אחרים (אני חושב שזה חשוב, אבל יודע שזה יכול לדחות את העשייה שלי למגירת המתישהו), אז החלטתי להתחיל מדף נקי. ממקום בו פשוט ארשום את המחשבות שיש לי בראש. בשלב הזה אולי אפילו בלי שום מסר מסוים, כמו שרשמתי: רק שיתוף.
מצאתי את עצמי, שואל את עצמי (לשאול את עצמי, זה משהו שקורה לי הרבה, אני מאמין שגם לכם) למה לי לכתוב בלוג? את מי זה יעניין והאם אני רוצה לעניין קהל מיוחד? ויותר חשוב מכך: האם באמת כדאי לי לעשות את זה? יש לי, כמו שאספר בהמשך, בנוסף לקליניקה לרפואה סינית (שממלאת את רוב הזמן שאני עובד, ואולי אפילו את רוב הזמן שאני ער), עוד כל מיני פרוייקטים ויש לי תמיד משימות לעשות, האם לכתוב בלוג זה משהו שבאמת נכון עבורי?
קיבלתי כל מיני תשובות מחשבות וגם דמיונות, אבל השורה התחתונה היא שאני אוהב תקשורת עם אנשים. אני מאמין שהדרך הזאת תוביל אותי לתקשורת עם הרבה חברים וחברות, אולי בהמשך תייצר אפילו חברויות חדשות. עם כמה שאני אוהב את החברים שלי, אני לא פוגש אותם כמו שהייתי רוצה, ובתחושה שלי יהיה לי מאוד קשה בשנים הקרובות לחדש עם חבר/ה ישן שמירה על קשר בצורה של בילויים משותפים רבים יותר באופן משמעותי. אז אני מזמן את זה לחיים שלי – שיהיו לי יותר חיי חברה.
הסיבה העיקרית שאני מרגיש כך היא כמובן אני. חברי מושלמים כמו שהם.
בעצם אני מנסה להסביר שהבלוג הזה הוא התחלה לכך שאני הולך לשפר את חיי החברה שלי (: ולזמן לי הרפתקאות וחוויות מעניינות.
כיום חלק גדול מהתקשורת שלי עם חברים היא דרך פייסבוק וגם שכבר נפגשים, הרבה מהפגישות הם סביב עדכון מה קורה איתנו בחיים ויש פחות יצירה של חוויות חדשות.
יש משהו שמרגיש קצת לא בנוח לכתוב את זה על חברים. הרי אני כן יוצא לי להיפגש עם חברים, וכיף לי להיפגש עם החברים שלי. אבל שיש מפגשים שממש כיף אנחנו מכריזים בואו ניפגש לעתים תכופות יותר וזה לרוב לא קורה… וגם יש מפגשים שסובבים יותר מדי לטעמי סביב עדכונים שמשאירים אצלי הרגשה של – פעם היה לנו יותר כיף ביחד…
איך הבלוג הזה יעזור לי לשפר את חיי החברה? באמת שאני לא יודע… אבל אני מאמין שרושמים משהו זה מקבל יותר כוח. ואם רושמים את זה בפומבי אז הכוח הזה יהדהד בצורה חזקה וברורה יותר.
אני רוצה לשתף בחוויה שאני לא שלם עם השיתוף הזה, מה גם שנכתב בלילה ולא תמיד אני בפיקוס… אז אני הולך לשלוח את זה קודם לאחותי, לאישור.
אם אתם קוראים את זה אז כנראה שהיא אישרה (:
בפוסטים הבאים אשתף בדברים שהובילו אותי להיות מטפל, בסיפורים מעניינים מהקליניקה (רק כאלה שיהיו באישור המטופלים), על לימודי הרפואה הסינית ועל החוויות שלי מההתמחות בסין, על הדרך מסיום הלימודים להקמת קליניקה עובדת, וגם בתהליכים פנימיים מהותיים שאני עובר בתקופה הזאת מבחינת רגשות, קריירה, חלומות ועוד.
אם אהבתם, אשמח לתגובה שתחזק אותי לכתוב (: